אדריכלות דיגיטלית כמנוע לתכנון בר קיימא - הדס סופר




אדר' הדס סופר

מהפיכת המידע והטכנולוגיה הביאה עימה שינויים משמעותיים אל תחום הארכיטקטורה. התוצר האדריכלי הפך ממוצר דטרמיניסטי, המבוסס על תקדימים והמתנהג בצורה צפויה, למצבור משתנים הנובע מעיבוד הנתונים שהוכנסו למערכת הממוחשבת, מתוכם בוחר האדריכל את הגרסה האופטימאלית. הטכנולוגיה כיום מאפשרת בנייה וייצור אלמנטים מבניים ברמת מורכבות גבוהה, אשר רק תכנון ממוחשב מסוגל לבצע. במקביל, בשל ההתפתחות הטכנולוגית המשמעותית, התפתחו חומרים 'חכמים'. הבניין העכשווי הינו בניין "חש, זז ומגיב". בנין המתאים עצמו אל תנאי סביבה משתנים כגון אקלים, כמות אנשים, סוג הפעילות המתרחשת בו וכדומה. דרישת השוק העכשווי עברה מדרישה של ייצור משוכפל להמונים (mass production) אל דרישה להתאמה אישית להמונים, ובעלת ידע המשלב תחומים שונים . תמורות אלו, שחלו בתחום החומר, בייצור ובתקשורת, הולידו מערך חדש של ערכי תכנון המהווה בסיס לתכנון האדריכלי. 
במקביל להתפתחויות אלו חלה עליה גבוהה במודעות הסביבתית והביא להתעוררות רבה סביב התכנון המקיים. מגמה זו החלה בשנות ה-70 של המאה ה-20 ונוסחה באופן רשמי בפסגת כדור הארץ שנערכה בריו ב-1992. בפסגה זו הונחה התשתית הראשונית לפיתוח בר קיימא והנושא הועתק למרכז סדר היום העולמי. בשנות ה-2000 הפך התכנון המקיים לזרם המרכזי בעל הכרה רשמית במדינות רבות בעולם. להמחשת מגמה זו ניתן להיווכח כי 95% מהחברות באירופה ובארה"ב מאמינות בחשיבותו של פיתוח בר קיימא. בתהליך מואץ עברה ההתייחסות התרבותית מהסגידה אל התעשייה אל עבר תכנון מבנים המקדמים ערכי תכנון בר-קיימא, המשלבים דאגה לסביבה הטבעית ולחברה בשילוב עם יעילות כלכלית. ערכי תכנון אלו השפיעו על התכנון והתוצר האדריכלי, למן הצבת המבנה, אופן תפקודו ועד בחירת החומרים והשפה האסתטית שלו. כיום ישנם מדדים כגון LEED, NAHBGreen ואחרים לקביעת מידת הקיימות של המבנה באמצעות רשימת פרמטרים מפורטת. קיימים מדדים בסיסיים המחייבים את מתכנן המבנה, וכיום התכנון המקיים הולך וחודר אל לב הקונצנזוס הן בביקוש שנוצר עבורו מצד המשתמש והן מצד היזם.
עבודה זו באה לבחון את שילובן של שתי גישות תכנוניות אלה, התכנון המקיים והתכנון הפרמטרי, מתוך טענה כי שילוב זה מוביל לטרנספורמציה בתהליך התכנון המקיים ומוסיף לו ערכי תכנון חדשים. טענה זו תיבחן באמצעות התמקדות במעטפת המבנים כמקרה בוחן. מהם, עם כן, ערכי התכנון בסביבה הדיגיטלית הגורמים למפנה בגישות התכנון בר הקיימא?