שרותי המערכת של הטבע העירוני - תגית כלימור







“Look deep into nature, and then you will understand everything better.” Albert Einstein
"Everyone in the world depends completely on Earth’s ecosystems and the services they provide, such as food, water, disease management, climate regulation, spiritual fulfillment, and aesthetic enjoyment."[i]


העולם כולו תלוי בשירותי המערכות האקולוגיות שהטבע מספק למען תנאי חיים הגונים, בריאים, ובטוחים לבני האדם. בחמישים השנים האחרונות חלו שינויים חסרי תקדים במערכות אקולוגיות. גידול אוכלוסיית העולם והעלייה ברמת המחייה גרמו להתדרדרות קשה במערכות אלו בשל הצורך לעמוד בדרישות הגוברת למזון, מים טריים ואנרגיה. שינויים אלה סייעו לשפר את חייהם של מיליארדים, אך במקביל החלישו את יכולת הטבע לספק שירותים מרכזיים אחרים כגון טיהור אוויר ומים והגנה מפני אסונות. הכלכלן תומס מלתוס, בספרו המפורסם משנת 1798 'על עקרון האוכלוסייה',[i] טען כי קצב גידול האוכלוסייה בעולם מתנהל בשיעור הנדסי, בעוד אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. משמעות השוני בשיעורי הגידול הוא רעב שיוביל לצמצום האוכלוסייה. גישתו נדחתה בתקופתו, בה הטבע היה בשפע והמוצרים היו במחסור. בתקופתו ועד לעשורים האחרונים, לנוכח ההתלהבות מאופק המהפכה התעשייתית, הגישה הרווחת לפתרון בעיות שמה יהבה על הכוח והיכולת הנתונים בידי המדע, מתוך אמונה כי עתיד האנושות מופקד בידיהם.
ההתפתחות הטכנולוגית לא הוכיחה עד כה מסוגלות לפתור את בעיות קיומנו, להתגבר על יכולות הטבע ולהעניק תחליף לשירותיו. הסרט WALL-E נפתח בסצינה בה רובוט קטן, חבוט ומיושן, הפועל על טכנולוגיה בסיסית, מפנה באופן סיזיפי פסולת בניה ועורם את הפסולת ל'עיר חדשה' של גורדי שחקים הבנויים מהררי הפסולת. הסימן היחיד לטבע, בתמונה אפוקליפטית זו, הוא פרפר בודד ההופך לבעל ערך נדיר במערכת הקיימת נטולת הטבע.

בעידן הנוכחי, בשל תוצאות הדילול והפגיעה הסביבתית, מחלחלת הכרה ברורה כי ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה והידע הרחב הקיים עשויים אמנם להפחית במידה ניכרת את ההכבדה של האדם על המערכות האקולוגיות, אך לא במידה מספקת העשויה לבטל את ההשלכות הסביבתיות המאפיינות את ניצול היתר הנוכחי של הטבע  .
הנרי דויד תורו (Henry David Thoreau),[ii] מחלוצי הגישה הסביבתית ומחבר הספר המפורסםWalden , היה מהחלוצים שהטיפו לשמירה על הטבע הבראשיתי כמפתח לשימור העולם. החשיבות שתורו מקנה לשירותי המערכת האקולוגית ניכר באחד הציטוטים המיוחסים לו "הטבע בכל רגע עסוק בטובתך. אין לו מטרה אחרת. אל נא תתנגד לו."

 בשנות ה-70, אדריכל הנוף האמריקאי ג'ון לייל(John T. Lyle)  קידם יחד עם קבוצת סטודנטים את "התכנון המתחדש" (Regenerative design). המטרה הייתה שילוב חשיבה סביבתית עם חזון לקיום קהילה, המבוססת על משאבים מתחדשים זמינים ומוגבלים שהשימוש בהם אינו גורם לפגיעה סביבתית. הרעיון היה ליצור תהליכים המשחזרים ומחדשים מקורות אנרגיה וחומרים והיוצרים מערכת בת קיימא. גישה זו משלבת את צרכי החברה תוך שמירה על הסביבה. בתהליך, הנגזר מ"אקולוגית מערכות" (systems ecology), המערכת היא מחזורית וסגורה בה הפלט שווה או גדול ביחס לקלט תוך התחשבות בכל המשאבים הנדרשים בתהליך והשפעתם הסביבתית. 
בסוף שנות ה-70, האדריכל השוויצרי וולטר סטאהל ((Walter R. Stahel טבע את המונח 'מעריסה לעריסה', שהציע תהליך מעגלי בייצור המנוגד לתהליכים תעשייתיים מקובלים, המוכוונים לתהליך חד כיווני 'מעריסה לקבר'. סטאהל היה מעמודי התווך בקידום 'הכלכלה המעגלית' החותרת להארכת חיי המוצר, להפחתה משמעותית של פסולת בתהליך הייצור ולעידוד מחזור חומרים. הכימאי פרופ' מיכאל בראונגרט והארכיטקט ויליאם מק'דונו פיתחו וקידמו גישה זו בספרם המכונן "עריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים"[iii] בספרם הם דנים בשאלה מדוע 'להיות פחות רע אינו מספיק טוב'.[iv] המחברים נעזרים בחכמת הטבע המציעה מערכת מורכבת להפליא בה 'פסולת שווה מזון'. על פי חזונם, ניתן לאמץ תובנות אלה למערכת התעשייתית ולתכנן מוצרים שמקורם בשימוש חוזר בחומרים תעשייתיים אחרים והם עצמם ניתנים לשימוש כחומרי הזנה למוצרים נוספים. ג'נין בניוס ((Benyus, Janine, בספרה "ביומימיקרי: חדשנות בהשראת הטבע"[v] מקדמת את רתימת חכמת הטבע לקדמת הבמה לטובת עיצוב עולם מתקדם ומאוזן. הספר על פי מבקריו 'מגשר על פני התהום המסוכנת הפעורה בין הטכנופילים לבין פעילי הסביבה'.[vi]  הביומימיקרי (Biomimicry) היא גישה רב תחומית לפתרון בעיות בדרכים מקיימות באמצעות חיקוי ולימוד חכמת הטבע. האדם לאורך ההיסטוריה, העריך את הטבע וחיפש פתרונות באמצעות התבוננות ולמידה. מורכבות הטבע והמגוון הרחב של פתרונות, כתוצאה מאבולוציה בת 3.8 מיליארד שנה של מחקר ופיתוח, מהווים כר נרחב להשראה. על פי בניוס הטבע משמש כמורה, כמודל וכמדד. הטבע מהווה בסיס ידע, אשר בשילוב עם הידע האנושי, המתפתח בקצב גובר והולך, מהווים יחד מקור לקבלת פתרונות. פתרונות אלו ניתנים לאימוץ לטובת פיתוח מקיים המבוסס על למידה מהטבע ללא פגיעה בו. "שאל את הטבע" (AskNature),[vii] אתר האינטרנט של חברת הביומימיקרי (The Biomimicry 3.8 Institute),[viii] משתף אנשי מקצוע וצופים במחקרים הבינתחומיים לקידום פתרונות יצירתיים מבוססי טבע. על פי גישת הביומימיקרי, תנאי הפעולה בכדור הארץ כפופים למגבלות וגבולות ומצויים במצב של חוסר שיווי משקל דינאמי ובניסיון מתמיד להגיע לאיזון. החיים יוצרים תנאים התורמים ליעילות ולא מקסום, לעיצוב רב-פונקציונלי ולהתאמה בין פונקציה וצורה. הטבע יוצר תנאי מחייה בעזרת יעילות (שאינה בהכרח ממקסמת את התנאים), באמצעות עיצוב רב-פונקציונאלי, התאמה בין פונקציה וצורה ומחזור כל החומרים. הטבע פועל על ידי מינוף התלות ההדדית וזאת בדרך של עידוד יחסי שיתוף ומערכת של ארגון עצמי. עקרונות היצור בטבע מיטיבים עם הסביבה על ידי שימוש בחומרים ידידותיים. ההתפתחות וההסתגלות למערכות החיים הם תהליכים אבולוציוניים מתמשכים המבוססים התכוונות וקשב לתנאי המקום, תהליכי אינטגרציה מחזוריים ועמידות. התכוונות לתנאי המקום כוללת תושייה והסתגלות באמצעות צורה, פשטות, אמצעי בניה רגילים ואנרגיה חופשית. לתהליכים אלו מתווספים תהליכי משוב הכוללים: איתות, קליטה, תגובה, למידה וחיקוי. ההתפתחות וההסתגלות מונעים על ידי תהליכי אינטגרציה מחזורית המתממשים באמצעות הפריה הדדית ושינוי גנטי. עמידות המינים בטבע מושגת על ידי שונות, רב גוניות, ביזור, הפצה וקיום עודפים על מנת לאפשר את העמידות הנדרשת לאורך זמן.[ix]
בעשורים האחרונים חלחלה התודעה בדבר החשיבות הקיומית שיש למערכת האקולוגית לחיינו בכדור הארץ, ועימה חלה עליה משמעותית בחשיבות המוקנית לשירותי המערכת האקולוגית. בשנת 2000 האומות המאוחדות הוציאו דו"ח העוסק בהערכת המערכת האקולוגית בעולם מתוך מתן חשיבות לקשר בין שירותי המערכת האקולוגית לרווחת והתפתחות האדם. הדו"ח,The Millennium Ecosystem Assessment (MA),[x] ריכז עבודה של 1,360 מומחים מתחומים שונים ברחבי העולם. תקציר המנהלים מתייחס לאורח החיים המנוהל כיום ברחבי העולם כדרך חיים שהיא מעבר לאמצעים שלנו וליכולת הטבע לספק את הצרכים. מטרת העבודה הייתה בחינת הכלים לשמירת ערכי הטבע לטובת רווחת האדם ברחבי הגלובוס.
המערכת האקולוגית היא מערכת מורכבת הכוללת את כל המגוון הביולוגי של החי והצומח ואת יחסי הגומלין בינם לבין עצמם ולמערכות אנרגיה וחומרים מינראליים. אפיון המערכות משתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי של המערכות כגון סביבה ימית או יבשתית או סוג האקלים. המערכת האקולוגית מאפשרת את קיום החיים על ידי מתן שירותים התומכים במערך הכולל, בו מרכיבי המערכת נמצאים בתלות הדדית לקיומם המשותף. מרכיבי שרותי המערכת האקולוגית כוללים שירותי אספקה, בקרה, תמיכה ותרבות.[xi] שירותי האספקה כוללים מוצרים המופקים מהמערכת האקולוגית כמזון, מים, משאבים וחומרי גלם. שירותי הבקרה הם התהליכים במערכת האקולוגית המווסתים את הסביבה כמיתון מזג אויר, השהיית שיטפונות, הפריית הקרקע, פירוק פסולת וכדומה. שירותי התמיכה הם התפקודים ההכרחיים התומכים בקיום המגוון הביולוגי. בין שירותים אלו ניתן למנות פוטוסינתזה וטיהור מים, אויר וקרקע באמצעות צמחיה. שירותי התרבות הם המימד הלא חומרי של שירותי הטבע וכוללים את התועלת לאדם המושגת מחווית המפגש עם הטבע. שירותי התרבות כוללים השפעה רגשית, תחושת רוחניות, מתן מרחב היוצר שייכות חברתית, חיזוק הקשר למקום וחיבור למורשת התרבותית בסביבת הייחוס המיידית או הרחבה יותר.
על פי התפישה הכלכלית הרווחת, שירותי המערכת האקולוגית נתפסים כשירותי חינם וכבלתי מוגבלים. כיום ברור כי חלק ממשאבי המערכת אינם מספיקים להתאושש מול עצמת ניצולם, וחלקם מתכלים ללא יכולת התחדשות. הכרה זו מחלחלת לתודעת מקבלי החלטות אך עדיין אינה מהווה זרם מרכזי ומוביל. קיימים שני חסמים עיקריים המונעים פעולה מקיפה ומשמעותית לעצירת התהליך: כלכלה מבוססת צריכה ושאננות נוכח אמונה בהתפתחות הטכנולוגית המואצת כאמצעי לפתרון כולל של בעיות. החסם העיקרי מצוי בחשיבה הכלכלית הקפיטליסטית המעודדת צריכה מעבר לנדרש כפועל יוצא של הבנת הפיתוח כפרמטר יחיד במערכה. על פי גישה זו, המדד הנחשב לנתון המרכזי למדידת הצמיחה הכלכלית של מדינה הוא התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). הביקורת העיקרית על תפיסת עולם זו היא כי רמת הפיתוח הכלכלית של מדינה אינה מדד לנושאים משמעותיים כחלוקת העושר בין תושבי המדינה, רמת האושר האישי ורמת ההשפעה של הפיתוח על התדלדלות משאבי הטבע ופגיעתו בסביבה. הכלכלה האקולוגית התגבשה מתוך ההבנה כי צמיחה מסוג זה אינה יכולה להמשיך ולהתפתח מעבר לכושר הנשיאה של משאבי הסביבה. גישה זו קוראת להתייחס לערכם הכלכלי המלא של משאבי הטבע ושירותי המערכת, ובהתאם לכך לקחת בחשבון את המחיר המלא של כל תהליך הייצור, השימוש ואחרית חיי המשאבים והמוצרים. התחשיב כולל את האנרגיה הגלומה בהם, את הנזק הסביבתי שנגרם בהליך הכולל ואת העלויות הכרוכות בשיקום הסביבתי הנדרש כתוצאה מכך [xii].
הגישה הרווחת כיום, לצמצום הפגיעה הסביבתית משתמשת במושגים של מניעה והפחתה, שימוש חוזר ומחזור ((Reduce, Reuse, Recycle. בגין הנזקים הבלתי הפיכים שכבר נגרמו ולנוכח המגמות הקיימות, של גידול אוכלוסין מחד ועלייה ברמת החיים הכלל עולמית מאידך, נדרשת גישה מערכתית אקטיביסטית ורדיקאלית יותר. בתנאים אלו גישותיהם של בראונגרט, מק'דונו ובניוס הופכות רלוונטיות מתמיד.
המעבר הדמוגרפי מהכפר אל העיר והגישה הסביבתית, המעודדת טיפול בבעיות במקום התרחשותן, מחזקת את הצורך ברתימת חכמת הטבע לטיפול במערכות בעיר ובמתן פתרונות במסגרתה. באמצעות מתן שירותי המערכת לעיר במסגרת תחום שיפוטה ניתן לצמצם באופן משמעותי את טביעת הרגל האקולוגית של הערים.[xiii] תחומים רבים בעיר ניתנים לטיפול במסגרת מתן פתרונות במקום. בין נושאים אלו ניתן למנות טיפול בפסולת האשפה, טיפול במים, טיפול בשפכים ואספקת מזון במרחב העירוני.

העבודות בפרק זה מציגות תפקידים שונים של שירותי המערכת האקולוגית המשולבת בעיר. העבודות מנתחות את תפקיד הצמחייה המשולבת בעיר ובמבנים כחלק ממערכת אקולוגית המשפרת את איכות האוויר, מטפלת במי הנגר ובמי השפכים, מספקת שרותי הזנה לתושבי העיר ומהווה חלק מאיכות החיים הכוללת של העיר.

"ציפוף טבע עירוני, בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף", עבודתם של דדי אלוף ומיכאל ליף בוחנת את הדרכים, ברמה העירונית וברמת התכנון האדריכלי של המבנה, לשילוב הטבע העירוני כחלק אינטגראלי ונוכח במרקם העירוני. בעבודה מוצגת מערכת היחסים המורכבת בין העיר והטבע המבוססת על ערכים אנתרופולוגיים, אבולוציוניים ואקולוגיים. במסגרת השיח בנושא קיימות, ציפוף העיר מהווה את אחד הפתרונות לניצול שטח עירוני באופן קומפקטי, ומניעת הפרת שטחים נוספים. שילוב שטחים טבעיים בקנה מידה התואם מגמת ציפוף העיר הוא אחד האתגרים הנבחנים בעבודה זו. הטבע העירוני מוערך ביחס ליתרונותיו לאיכות החיים של תושבי העיר ברמה הפיזית והפסיכולוגית כאחד וכחלק מהאקוסיסטמה האזורית. הטבע המשולב בעיר האינטנסיבית תורם לטיפול זיהום אויר, להפחתת איי החם העירוני, להגברת יכולת חלחול הקרקע, לשמירה על המגוון הביולוגי וכדומה.

"בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית", עבודתה של ליה אלעזר, מציגה מגוון אפשרויות לשילוב חקלאות בעיר. העבודה פורסת יריעה רחבה של יתרונות החקלאות העירונית הכוללים: מתן בטחון תזונתי לתושבי הערים, אספקת מזון טרי ללא חומרי הדברה, הפחתת הצורך בשינוע התוצרת מהכפר אל העיר, צמצום תשתיות ושטחי אחסנה, שילוב שטחים ירוקים כחלק משרותי התרבות של המערכת האקולוגית ויתרונות נוספים הנובעים משילוב שטחים ירוקים בעיר כחלק מציפוף טבע בעיר. פינוי שטחי החקלאות לשטחי טבע תורם להפחתת ההכבדה של החקלאות התעשייתית על הסביבה הפתוחה. פינוי המרחב מאפשר שיקום מערכות אקולוגיות לטובת שיפור שירותי המערכת. העבודה מציגה מקרי בוחן קיימים ורעיונות ליישום חקלאות עירונית מקנה מידה עירוני לקנה מידה בנייני. בין הדוגמאות ניתן לראות שילוב חקלאות בחלקות קרקע עירוניות, בחצרות מבני מגורים, בעיקר חד משפחתיים ועל גגות מבני תעשייה ומסחר, המשמשים כחוות עירוניות ונחשבות למיזם כלכלי מוצלח. בישראל קיימות כיום כמאתיים גינות קהילתיות המצביעות על העניין הגובר והולך בנושא. למרות העניין הרב בחקלאות העירונית הוורטיקאלית, המשולבת כחלק אינטגראלי בבניה רוויה, השילוב טרם עבר את הרף הכלכלי.

בעיית המחסור במים בכלל ובמים שפירים בפרט היא בעיה כלל עולמית. במדינת ישראל הבעיה חריפה במיוחד בשל מיעוט מקורות מים, הידלדלותם המתמשכת ובעיית השליטה על המקורות המעטים הקיימים בה. שתי עבודות בחרו לטפל בנושא במיקוד שונה. "ניהול בר קיימא של הנגר כרכיב בעיצוב העירוני", עבודתה של נעמה בלונדר, עוסקת בטיפול במי נגר ברקמה העירונית, בהחדרתם למי התהום ובהפיכתם ממטרד כהצפות, למשאב התורם למילוי מאגרי מי התהום ולהשקיית שטחים ירוקים בעיר. במאמר מפורטת המדיניות הקיימת כיום לטיפול ולניהול מי הנגר, ונבחנות הדרכים לייעול המערכת על מנת שניתן יהיה לשמר את מי הנגר כחלק מעתודות המים. המאמר מציג את האמצעים להגברת החיסכון במים במרחב העירוני והפרטי כמערכת אחת. בישראל, בתחילת שנות ה-60 נערכו מחקרים בנושא תכנון רגיש מים (תר"מ).[xiv] יישום חלקי מתבצע באמצעות הטמעת הנושא בתכניות בנין עיר חדשות או יזמה מקומית של רשויות מקומיות, אך עדיין הנושא אינו מטופל באופן מערכתי כולל.

"שילוב מערכות טיהור מים מבוססות צמחים ברקמה הבנויה", עבודתם של רן קליק ומשה שמש, מציגה את האפשרות לטיפול במים מזוהמים באמצעות צמחיה והשבתם לשימוש חוזר במסגרת המערכת העירונית. הטיפול במים הנבחן בעבודתם הוא באמצעות אגנים ירוקים (Constructed Wetlands), מערכת טיהור מים אקולוגית, המשתמשת ביכולת הצמחייה והמיקרואורגניזמים המצויים בבתי השורשים שלה על מנת לטהר מגוון רחב של מזהמים באופן טבעי ויעיל ללא תוצרי לווי. גישה זו היא חלק מגישה כוללת של לימוד מחכמת הטבע. יתרונותיה ביצירת מערכת עם יכולת טיהור גבוהה של קרקע ומים ממזהמים ללא פסולת, ותרומת השטחים הפתוחים לעיר כריאות ירוקות כמרחבים המשמשים לרווחה ופנאי. 
בישראל כיום משרד הבריאות אינו מאפשר שימוש במים אפורים. החלטה זו נובעת ממערך שיקולים מורכב. חלקו האחד נובע מחשש מערכת הבריאות לכשל במערכות אלה העשוי לגרום לחדירת מזהמים למערכת המים. חלקו האחר הוא תוצר כוח ושליטה של בעלי עניין ברמות שונות המעוניינים לשמר את המצב הקיים.
החזון המוצג בעבודות אלה הוא רתימת "הטכנולוגיה של הטבע" למניעת מפגעים סביבתיים ולשימור המאזן האקולוגי העירוני כחלק אינטגראלי בעיר. שילוב שרותי המערכת ניתנים ליישום בכל רמות התכנון ולשילוב ביניהן: מרמת המבנה הבודד והחצר המקיפה אותו, דרך מערכות שכונתיות ועירוניות וכלה במערכות אזוריות. העיקרון המאחד את הפתרונות המשלבים שירותי מערכת בעיר הוא הימצאותם בסמיכות למקור הבעיה. מרבית האמצעים בסיסיים ומוכרים ומחקים מערכות טבעיות. במקרים רבים הפתרונות כלכליים בשיקול ארוך טווח. בחלקם הכלכליות מתחילה להיות רלוונטית בראיה כלכלית אקולוגית, המשקללת את הנזקים העקיפים שהכלכלה הרווחת אינה לוקחת בחשבון. החסמים ליישום מערכות אלה הם תולדה של העדר ידיעת והבנת הפוטנציאל והחשיבות של שרותי המערכת בעיר, החשש מכשל יישומי של מערכות 'חדשות' או שמרנות לשמה. נדרשת חשיבה בראיה כוללת ופעולה רב-תחומית, הרותמת מקבלי החלטות בכל הדרגים להשכיל ולהבין את היתרונות הרבים של שרותי המערכת והתועלת הרבה ביישומם ברמות התכנון השונות. כבכל חזון נדרשת עמדה ערכית המקדמת ערכים מקיימים, המאמינה בנכונות הדרך ומחויבת לפעולה הדורשת התנעת המערכת ורתימתה ליעוד. הכלים קיימים ומומשו בהצלחה במקומות שונים בארץ ובעולם. נותר לקוות שכלים אלו יהפכו מערוץ צדדי לזרם המרכזי שישרת את האדם והסביבה.    

תמונות
1. תמונה מהסרט WALL-E הרובוט מוצא סימן חיים נדיר בדמות הפרפר, Photo: 楠之逸, 27.06.2008, https://www.flickr.com/photos/nanzhiyi/6498926531/
2-3.The Seed Cathedra, UK pavilion at Expo 2010, designer Thomas Heatherwick, seeds from Kew Gardens, Millenium Seedbank Project, המבנה בנוי מ-60,000 מוטות אקריליק אופטיים שבקצותיהם משולבים זרעים מבנק הזרע של גני קיו ליד לונדון, אשר שמו לעצמם מטרה לשמר 25% מהזרעים של מיני צמחים שונים בעולם עד שנת 2020. העבודה היא קריאה לחשיבות שימור המגוון הביולוגי. Photo-2: William, 05.08.2010, https://www.flickr.com/photos/heyitschili/4867634991/in/set-72157624263333137, Photo-3: Tõnis Kimmel, 11.07.2010, https://www.flickr.com/photos/48019132@N00/4701797976/in/set-72157624277272772
4. קורי העכביש נחשבים למבנה הביולוגי החזק ביותר שחוזקו פי 100 מכבל פלדה במימדים זהים,Photo: Kelly Hart, 01.11.2007, https://www.flickr.com/photos/kellyhart/1862153913/
5. קיר ירוק בכיכר עירונית לפני מרכזForum  Caixa במדריד. תוכנן על ידי האגרונום הצרפתי Patrick Blanc, Photo: kkarc
6. שילוב חקלאות עירונית בבנין רב קומות,Agro-Housing, Wuhan, China, Knafo Klimor Architects, Photo: kkarc
7. SPAINLab - המיצבBetween Air  שלSelgascano  מספרד לביאנאלה בוונציה 2012, מציג טכנולוגיה לגידול יבולים במצעים מנותקים, Photo: kkarc
8. שיקום אקולוגי של נהר המשמש לניקוז מי הנגר העירוניים,Ningbo, Zhejiang Province, China , Architect: Turenscape, Photo: Tõnis Kimmel, 03.10.2011, https://www.flickr.com/photos/48019132@N00/7454977228/in/set-72157630314496388
9. טיהור מים על גג בית פרטי. תכנון: חברת איילה צמחי מים, Photo: kkarc
10. University of Minnesota Duluth Rain Garden, Photo: eXtension Gardens, Lawns, and Landscapes, 06.09.2008, https://www.flickr.com/photos/extensionhorticulture/2863608093



[i] Malthus, T.R., (1798). An Essay on the Principle of Population. Retrieved April 29, 2014 from: http://www.econlib.org/library/Malthus/malPop.html
[ii] Thoreau, H.D., (1854). Walden; or, Life in the Woods. Boston, MA: Ticknor and Fields.

[iii] McDonough, W., and M., Braungart. (2002). Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things. NY, North Point Press.
[iv] Ibid., p. 45.  
[v] Benyus, J.M., (1997). Biomimicry :innovation inspired by nature. New York, Quill.
[vi] "Forget the notion that technology improves upon nature... Such a technology teaches us how to live in harmony with nature, rather than how to dominate it...this book will bring help bridge the dangerous chasm between technophiles and environmentalists. (Bryce Christensen, Booklist(
[vii] Ask Nature, Retrived April 29' 2014, http://www.asknature.org
[viii] Biomimicry, Retrived April 29' 2014, http://biomimicry.net
[ix] http://www.asknature.org/article/2ea4b67b8957b94ffc5b3321582693fb/, Retrieved April 29, 2014
[x] Millennium Ecosystem Assessment, 2005. Ecosystems and Human Well-being: Synthesis. Island Press, Washington, DC
[xi] להרחבה על הנושא: מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים. (2010). המערכות האקולוגיות - הבסיס לקיומנו, המשרד לאיכות הסביבה. http://mada.org.il/userfiles/Files/PDFs/kayamut_hativa_hoveret_2.pdf, Retrieved, April 29, 2014

[xii] הרמן דיילי (2005), כלכלה בעולם עמוס, Scientific American (מהדורה עברית), גיליון דצמבר 2005- ינואר 2006, ע"מ 38-46, בהוצאת אורט ישראל.
[xiii] על טביעת הרגל האקולוגית ניתן להרחיב באתר http://www.footprintnetwork.org, Retrieved April 29, 2014
[xiv] כרמון, נ. וא. שמיר, (2007). תר"מ - תכנון רגיש למים. שילוב שיקולי מים בתכנון עירוני ואזורי. חיפה: הטכניון ומשרד הבינוי והשיכון. נמצא בקישור: http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/pituah_bar_kayma/taram.pdf, אוחזר ב-29 לאפריל, 2014


הירשם ל- רשומות (Atom)