צפיפות ומרחב, בחינת צפיפות עירונית ומבנים למגורים - לימור גולדהבר ובתאל לוי









אדר' לימור גולדהבר  I  אדר' בתאל לוי
עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תגדל בשיעור כל כ-50% אנשים וכ-80% מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים. קיימת מודעות עולמית לעובדות אלו ועל כן נעשה ניסיון למצוא דרכים לצופף את המרחב הבנוי כדי לאפשר אכלוס מספר רב של אנשים שטח מצומצם. ריכוז מספר אנשים גדול על שטח קטן גורם להשלכות רבות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות. אדריכלים ובוני ערים השכילו להבין כי אין פתרון קל המאפשר ציפוף כמות גדולה של אנשים בדרך שתמנע את כל ההשלכות השליליות. על כן, בכל פרויקט מנסים מחדש לצמצם את הנזק או במקרה הטוב יותר, למנוע אותו לחלוטין. עבודה זו עוסקת בצפיפות מגורים בסביבה העירונית. השאלות הנחקרות הן מידת הצורך והכדאיות בציפוף, ברור יחידות המידה של הצפיפות הפיסית והעמדת כלים יחסיים לצפיפות נתפסת בהם ניתן לבחון כל אתר צפוף. באמצעות מדדים אלו נבחנים מספר תקדימים מהארץ ומהעולם. מתוך מקרי בוחן אלו ניתן לנסח לקחים ומסקנות לתכנון אורבאני-אדריכלי.
המושג בניה רוויה שגור בפי ציבור המתכננים. מבחינה גלובלית, חשיבותה מכרעת לצמצום טביעת הרגל האקולוגית, הפחתת מזהמים, וחסכון במשאבים מתכלים. באופן דומה, גם יזמים, מתכננים ולקוחות מעוניינים ליהנות מהיתרונות הכלכליים ואיכות החיים שמציעה צורת בניה זו.
בניה רוויה משמעותה ציפוף של מספר אנשים מסוים על שטח מוגדר. על רקע זה, מתמקד הדיון במושג "צפיפות". בעוד שלצפיפות נוסחא מתמטית דמוגרפית מדויקת וחד משמעית, כאשר מדובר על בניה צפופה, ההשלכות הינן רחבות, אינן חד משמעיות ומקורן באיכות התכנון.
תצורות שונות של תכנון צפוף יכולות להפחית השלכות שליליות כמו רעש ,חוסר פרטיות, עומס תחבורתי, עומס תברואתי וזיהום אוויר או לחילופין לעודד אותן. בעבודה זו, השלכות שליליות אלו תיקראנה בשם הכולל "צפיפות נתפסת", לעומת "צפיפות מספרית" או "צפיפות נמדדת".אם כך, "כיצד ניתן לנצל את האינטנסיביות, שמקורה
בצפיפות הכוללת, להפקת יתרונות לגודל והתמחויות, לעומת גודש וחיכוכים מרחביים?...מהם הדגמים המבניים- מרחבים המסוגלים לשלב ייחודיות ערכי טבע נוף ומורשה מחד ואינטנסיביות גבוהה מאידך, והאם ניתן כתוצאה מכך ובמקביל, שימור ערכים לאומיים וטבעיים ורווחה לפרט?"
שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו בוחנת את הכלים האדריכליים שיתרמו לתחושת רווחה תוך העצמת הצפיפות המספרית. שאלה זו תבחן באמצעות:
  • סקירת רלוונטיות שאלת הציפוף והצפיפות בישראל בשנים הקרובות
  • סקר ספרות להבנת המרחב הצפוף הלא ספציפי על מכלול השלכותיו
  • בחינת כלי ההערכה השונים של המרחב הצפוף
דרך הכלים האלו יסקרו ויבחנו מספר מקרי בוחן של מרחבים צפופים בקני מידה שונים, לטובת הבנת השפעת כלי התכנון השונים על הצפיפות הנתפסת. בחינת כלים אלו לטובת מקסום האיכויות ומזעור ההשלכות הלא רצויות של הסביבה הצפופה.
מתוך הבנה כי איכות חיים היא מושג סובייקטיבי, הנחת המאמר כי בבניה רוויה, איכות החיים אינה בהכרח נפגמת ואף יש בצפיפות המספרית אפשרות ליצירת איכות חיים גבוהה יותר בעיר, תוך תרומה סביבתית משמעותית.