מערכות טיהור מים מבוססות צמחים, שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית - רן קליק, משה שמש








רן קליק I משה שמש

ישראל הינה מדינה חצי-מדברית ונושא המים נמצא באופן קבוע על סדר היום. בכל שנה ובפרט לקראת חודשי הקיץ, מופיעות כותרות העיתונים המזהירות מהמחסור הצפוי במים ומהצורך בחסכון מיידי. באופן מפתיע, הדיון הציבורי מתמקד בעיקר במציאת מקורות מים חדשים, בעיקר על-ידי התפלה, ובחלוקת "עוגת" המים לצרכנים השונים, אך כמעט ולא עוסק בשימוש חוזר במים ובטיהורם. למרות השיפור המתמיד, ובעיקר עם הקמת תאגידי המים העירוניים, משק המים בישראל עדיין נמצא בתקופת משבר.
עלייה מתמדת בצריכת המים עם הידלדלות מקורות מים טבעיים, דוגמת אקוויפר ההר, מקבלת מענה חלקי בלבד על ידי הקמת מתקני התפלה שחסרונותיו רבים. עלויות ההקמה של מתקנים אלו גבוהות, הם צרכני אנרגיה גדולים והעלויות מגיעות בסופו של דבר לצרכן הסופי.
האפשרות הטיפול המלא במים מזוהמים והשבתם לשימוש חוזר, לא נבדקת לעומקה. חשוב לציין כי ישראל מובילה בהשבת מי ביוב לשימוש חוזר להשקיה חקלאית, אך הדרך בה מתבצע התהליך כיום יוצר תופעות לוואי קשות. טיהור חלקי של המים ממזהמים וחומרים שונים דוגמת הורמונים, גורם לבעיות שונות לגידולים חקלאיים ולזיהומים המגיעים בסופו של דבר אל הצרכן הסופי, דרך התוצרים החקלאיים עצמם או כפגיעה במי תהום.
הזנחת הטיפול המלא במים מזוהמים באה לידי ביטוי גם בהשפעה הסביבתית המוכרת לכל אחד מאיתנו. נחלי הארץ מהווים בדרך כלל מובילי שפכים ביתיים ותעשייתיים אל הים. נחלים שוצפים בעבר היווה סביבה אקולוגית ומקור לפעילויות פנאי וטיולים. כיום מהווים נחלים אלו סכנה בריאותית בשל זיהומם. זיהומים אלו מסכנים את מאגרי מי התהום ומים מזוהמים חודרים לקרקע ומגיעים עד לאקויפרים ולבארות השונות המהוות מקור מי שתייה ראשי ובפרט באזור מרכז הארץ. מערכות טיהור המים, אינן מטהרות את המים לאיכות נדרשת ולכן שאריות של חומרים שונים, כמתכות כבדות והורמונים, פוגעות אף הן במערכות האקולוגיות ובמי התהום. 
שיטות לטיהור מים על-ידי צמחייה מהוות נדבך יעיל בפתרון בעיות אלו. טיהור מים על ידי צמחייה הינו טבעי לחלוטין, יעיל באופן יוצא דופן לטיהור לכל רמת זיהום, ומייצר ריאות ירוקות ופיתוח אקולוגי לסביבה בה הוא נמצא. מטרת מאמר זה היא לבחון מה השתבש. כיצד ייתכן שקיימת שיטה בעלת יתרונות יחסיים כה מובהקים והיא עדיין אינה מאומצת באופן גורף ונרחב בישראל? המאמר בוחן בשלב ראשון את עיקרי פעולת מערכות מסוג זה ובשלב שני את מאפייניהן בהתאמה לסביבות שונות ואת החסמים בפני אימוצם הנרחב.
מהמאמר עולה כי מערכות לטיהור מים על ידי צמחייה הינן יעילות באופן יוצא דופן ומסוגלות להתמודד עם מרבית סוגי ורמות הזיהום של השפכים. בהיבט היישומי, מערכות לטיהור מים על ידי צמחייה מיושמות בכל קני המידה וברמות שונות של קרבה לבני אדם, החל ממערכות בנייניות וכלה בפארקים מטרופוליניים רחבי היקף. למרות החסמים הרבים המפורטים במאמר: שמרנות של הנוגעים בדבר (פקידות, יזמים, ציבור), הכרות חלקית עם התחום ויתרונותיו, איתור שטח ועוד, הבעיה העיקרית, בקרב המקדמים את התחום, הינה הסתייגות קובעי המדיניות. העלאת המודעות לתחום עשוייה לסייע לקביעת מדיניות ברורה לקידום טיהור מים באמצעות צמחיה בישראל.